כל פעולה בחיים שלנו, אפילו הפשוטה ביותר, כמו ללכת לשירותים, מתחילה מרצון.
רצון קשור לאנרגיית יסוד האש המניע ומצית כל פעולה במציאות. אש היא המנוע לכל תהליך בריאה או יצירת מציאות. אמנם אנחנו בדרך כלל לא מודעים לכך שאנו בוראים מציאות, אך כל מה שיש סביבינו (במת החיים שלנו) הוא תוצאה של בריאת המציאות שלנו או ליתר דיוק שיווי תדר עם מצבים מסויימים שמושכים אל המציאות שלנו מצבים / אנשים / מקומות שונים. לכן אנרגיית האש (הרצונות שלנו) כל כך חשובה.
שליטה או ניהול אנרגטי מייטבי בעידן בו אנו חיים מתחיל בשליטה באנרגיית האש, כלומר שליטה ברצונות שלנו. אנרגיית אש באה לידי ביטוי בכל מיני אופנים: במטרות שאנו קובעים לעצמנו,
בתשוקה,
בכריזמה,
בהנהגה,
בכעסים,
בהתלהבות,
בהתאהבות,
ברצון שליטה בעצמנו או באחרים,
באלימות,
במערכת העצבים שלנו... ועוד.
כאשר אנו מפעילים את יסוד האש - מביעים רצון,
מחברים אותו למחשבה (אנרגיית אוויר),
ולרגש (אנרגיית מים),
הרצון מניע והופך לחלק מהמציאות שלנו עד שמגיע יסוד האדמה ונוצרת מציאות.
הבעיות מתעוררות כאשר אנו מפעילים רצונות ומכבים אותם עם רגשות שליליים או ניסיונות לתכנון יתר כדי לשלוט בדברים. במצבים האלה אנו מגבילים את יכולת הבריאה שלנו משום שהמוח הארצי שלנו מוגבל והוא עשוי להפריע למוח העליון שלנו (לנשמה) לברוא מציאות מיטבית עבורנו הרבה מעבר למה שמוח הארצי שלנו מסוגל לתכנן.
אפס ציפיות
כאשר פרסמתי את הסרטון שלמעלה בפייסבוק קיבלתי הערה על כך שלביטוי "אפס ציפיות" יש קונוטציה שלילית. אני מבין את התגובה הזו. אכן מאוד קשה לא לפתח ציפיות. הביטוי אפס ציפיות יוצר תחושה של התחלה מנמוך ואולי אפילו מעודד המנעות או ויתר על אתגרים מראש.
אבל חכו שנייה, סבלנות!
זה שעוד לא הגיעו תוצאות, לא אומר שהן לא בדרך...
כדור הארץ הוא מעבדה "קשוחה" ומרגע שהובע רצון ועד שהוא הופך למציאות לעיתים לוקח זמן.
עקביות ונחישות בהחזקת הרצון / החזון / האש הפנימית הכרחיכיים אם המטרה עוד לא הושגה.
מה שיכול לעזור לנו זה שנהנה תוך כדי ושנוריד ציפיות לאפס.
לחיות ללא ציפיות
חיים ללא ציפיות הם תרגיל אנרגטי מעניין. הלב הופך נטירלי ובלתי תלוי במציאות שבחוץ. אנחנו לא מאפשרים לנסיבות חיצוניות להשפיע על מצב הרוח שלנו, כלומר לא נופלים לדיכאון, פחד, ביקורת או פנטזיות. אם התנאים לא השתנו והמציאות מראה לנו שאין מה לשנות כיוון ממשיכים לדבוק ברצון.
אפס ציפיות מאפשר למוח העליון שלנו, לנשמה, לאותו חלק האנרגטי שמנהל את הצגת החיים שלנו, לפעול ולייצר מציאות מיטבית עבורנו.
איך זה עובד?
לדברי Bashar (המתקשר מסיריוס - ראו סרטון למטה), המוח הארצי שלנו נועד לטפל בהווה בצורה מיטבית. זה תפקידו. אפשר לתכנן, להבין, להתוות כיוון, אך אסור לנעול את האפשרויות ולהתעקש על הדרך שבה הדברים אמורים להתרחש. אסייג את עצמי ואומר שהתעקשות על דרך מסויימת יחד עם תשוקה, הרבה פעמים מאפשרת למציאות להתגשם כפי שרצינו. לכן אני לא מעודד וותרנות או המנעות ממאמץ. הכוונה היא לעשות כמיטב יכולתנו ולהשאיר פתח אנרגטי לדברים לקרות. לא לאחוז בעקשנות שאינה מאפשרת לראות את המכלול הגדול של הדברים. כאשר אנחנו במצב של התמסרות לתשוקה שלנו, נהנים ממנה, חיים בהווה ועובדים עם החשיבה והרגש, כך שיתמכו בהתלהבות, התדר האנרגטי שלנו מושך לחיים את הכי טוב עבורנו. היכולת להתמסר ולאפשר לדברים לקרות היא סוד העניין. התמסרות אינה פשרה במחויבות למצוינות, אלא הזדמנות לחלק הגבוה שלנו (נשמה) לסייע לנו ליצר מצב אופטימלי עבורנו.
הנה הפורמולה של Bashar לחיים בתשוקה עם אפס ציפיות