כיצד נשמות של נפטרים מנחמות את מי שנשאר בחיים ?

כיצד נשמות של נפטרים מנחמות את מי שנותר בחיים? תובנות מתוך הספר "גורלן של נשמות" מאת ד"ר מייקל ניוטון. אחת התובנות העמוקות ביותר העולות מתוך מחקריו של ד"ר מייקל ניוטון, ובמיוחד מתוך ספרו "גורלן של נשמות", היא ההבנה שנשמות של אנשים שנפטרו אינן עוזבות אותנו מיד. למעשה, לעיתים האנרגיה שלהן נוכחת סמוך לנו והן מנסות בדרכים שונות ומגוונות להקל על הכאב, לנחם, ולחזק אותנו ברגעים הקשים של האובדן.

ד"ר ניוטון, אשר חקר מאות מקרים של רגרסיה לחיים בין גלגולים תחת היפנוזה עמוקה, מתאר כיצד נשמות חוזרות אל יקיריהן לאחר המוות, במטרה ברורה: לסייע להם לעבור את שלבי האבל, ולהזכיר להם שהקשר הרוחני לא ניתק – הוא רק שינה צורה.

"הנשמה עוזבת את הגוף עם אהבה, לא עם ניתוק. היא חוזרת כדי לוודא שאהוביה מצליחים להמשיך הלאה" – כך תיאר אחד מהמטופלים של ניוטון את חווייתו לאחר המוות.

נוכחות אנרגטית לאחר המוות

בפרק הראשון של הספר, מתוארים מקרים בהם נשמות שוהות ליד בני משפחה ואהובים במשך שעות, ימים ולעיתים אף שבועות וחודשים לאחר פטירתן. הן עושות זאת מתוך חמלה עמוקה ורצון לעזור. אחת הדרכים שבהן הן עושות זאת היא על ידי יצירת "זרם אנרגטי" המורגש בגוף – כמו עקצוץ קל, זרמים עדינים, תחושות חמימות או אפילו מעין דגדוג קל במקומות מסוימים בגוף. למשל בין בני זוג, יש נשמות שיודעות למקד את האנרגיה שלהן לאזורים שהיו חלק ממגע אינטימי או רגשי בין בני הזוג.

תנאים לתקשורת עם הנשמות

לפי ניוטון, לא כל אדם מצליח להרגיש את נוכחות הנשמה באופן מיידי. לעיתים, מצב רגשי עמוק של אבל חוסם את האדם מלקבל את האנרגיה הזו. כאשר אדם שבור לחלוטין, כל המערכת האנרגטית שלו חסומה. הנשמות מחכות לרגע של פתיחות שקטה. לכן, מומלץ – גם אם האבל טרי – לנסות למצוא רגעי שקט, מרחבים פתוחים להקשבה פנימית, ספונטיות וניקיון תודעתי. לנסות להכנס לשקט נפשי למרות הקושי העצום של האבל.

מקלחות אנרגטיות

בין הדרכים המיוחדות שמתוארות בספר, מוזכרת טכניקה הנקראת "מקלחת אנרגטית" – הנשמה שולחת גל אנרגיה המלטף את שדה האנרגיה של האדם, כמו שטיפה רכה של אור. הגל הזה אינו מורגש תמיד באופן פיזי, אך פעמים רבות משרה תחושת רוגע בלתי מוסברת, רגע של שלווה בתוך סערת הרגשות.

מטופלים סיפרו על תחושות כבדות שעוזבות לפתע, הקלה פתאומית בכאב רגשי, או רגע של השראה – שלפני כן לא היו נגישים.

נשמות מתקשרות דרך ילדים

עוד דרך ייחודית לתקשורת עם הנשמות היא דרך ילדים. ילדים, שעדיין אינם מוגבלים על ידי מערכות אמונה נוקשות, מהווים "צינור פתוח" להעברת מסרים. בספר מתואר מקרה שבו ילד בן 4 פנה לאמו ואמר: "אבא אמר לי לומר לך שהוא עדיין מנגן לך בלב" – למרות שאביו נפטר חודשים קודם לכן.

ד"ר ניוטון טוען שנשמות בוחרות בילדים להעברת מסרים משום שהם אינם שופטים או מסננים את המידע, אלא מעבירים אותו בתמימות ובישירות.

מסרים דרך חלומות

ללא ספק, הדרך הנפוצה והנגישה ביותר שבה נשמות מתקשרות עם הקרובים שנותרו היא דרך חלומות. חלום אינו רק תוצר של התת-מודע, אלא גם שער בין-מימדי. נשמות יודעות לשתול את עצמן בתוך חלום, לעיתים בצורה מדויקת ומובהקת: דיבור ישיר, מגע, חיוך, או סצנה של שלום ופרידה. אחת מהמרואיינות תיארה חלום שבו אמה המנוחה העניקה לה סוודר – בדיוק כזה שהייתה שורגת לה בילדותה. כשהתעוררה, הרגישה ריח של בושם מוכר באוויר.

"הם מראים לנו שהם איתנו – גם אם רק לרגע אחד בלילה".

חפצים טעונים – תקשורת דרך החומר

אחת מהטכניקות המרתקות שמתוארות ב"גורלן של נשמות" היא התערבות של הנשמה בחפץ טעון רגשית – כמו תכשיט, תמונה או חפץ אישי. נשמה מכוונת את האדם אל אותו חפץ, נכנסת לאנרגיה של החפץ, ודרכו מתבצעת ההעברה אנרגטית. מתואר בספר מקרה של אלמנה שאיבדה את בעלה, נשמתו מכוונת אותה לעבר טבעת שלו, הטבעת מעבירה אנרגיה לאלמנה ואנרגיית הניחום מייצרת חיבור בין הנשמות של שניהם.

המוות אינו הסוף

המסר המרכזי שחוזר על עצמו שוב ושוב בספרו של ד"ר מייקל ניוטון הוא: המוות אינו סוף. נשמות ממשיכות להתקיים, ללמוד, לאהוב – ולעזור לנו. הן נמצאות איתנו ברגעים הקשים ביותר, מנסות בדרכים עדינות אך עוצמתיות לומר: אנחנו עדיין כאן. ככל שאנו פותחים את הלב, משחררים את הדרמה, מרגיעים חשיבת יתר ומערכות אמונה מגבילות. ככל שנתרגל הקשבה שקטה – כך נוכל לחוש את נוכחותן ולייצר תקשורת.